Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘פנטוצי’

אני מבקר את X בביתו החדש, הוא קנה דירה במגדל מבודד בדרום העיר ומתגורר בה עם בן זוגו. כולו רעש וצלצולים, הוא צוהל וגועש, אני נדבק בצהלות שלו, אנחנו שרים יחדיו את סקרמוש ופולצ'ינלה, הוא אומר לי "אתה מזייף". אני ממשיך לשיר אבל יותר בשקט. אני יודע היטב ששעת הארוחה מתקרבת.

X ובן זוגו הצעיר רעבים! אנחנו ניגשים למזווה העצום. ל-X יש כמה חזירים פשוטי-עור, אנחנו בוחרים אחד ואת השאר צריך לסדר במקפיא. אני מעמיס חזיר ענק על גבי ומנסה לדחוס אותו למקפיא. הוא ורוד וכתום, מגויד ומעושן, הוא מביט בי, יש לו פרצוף אנושי. אני חושב לעצמי "חזירות גרמנית". אחרי שאגמור להעמיס את ערימת החזירים, אשב לאכול.

מריה לואיזה - אנטון רפאל מנגס

הנה מובאה מיומנו של אחד, הוד מעלתו הרוזן יוהאן קארל צינצנדורף, בירוקרט וינאי וחובב תיאטרון נלהב, על הצגת הבכורה של האופרה "חסדו של טיטוס", שנערכה בחמישה בספטמבר 1791, בפראג:

"הגעתי לתיאטרון שבעיר העתיקה בחמש אחרי הצהריים והוכנסתי אחר כבוד לאחד התאים הקדמיים. פמליית החצר הואילה להגיע רק בשבע וחצי. אלמלא היתה אתי העלמה X, מהפמליה של הרוזנת Y, ודאי הייתי מת משעמום. לבסוף הוצג לפנינו החיזיון המשעמם ביותר שניתן להעלות על הדעת, La clemenza di Tito. הבחנתי ברוטנהן, מושל בוהמיה, מקרקר ומפרכס בתאו של הקיסר. אידיוט עלוב. סיניורה מרקטי פנטוצי שרה יפה מאוד. הקיסר משוגע אחריה. היה קשה בצורה בלתי רגילה לחמוק מהתיאטרון עם העלמה X."

"חזירות גרמנית" (Porcheria Tedesca) פלטה הוד מעלתה מריה לואיזה, אשת הקיסר ליאופולד השני, בעיצומה של הצגת הבכורה של חסדו של טיטוס, כך לפחות על פי האנקדוטה הידועה. אני נוטה לגלות סלחנות לקיסרים בכלל ולקיסרית מריה לואיזה בפרט. היא לא מבקרת מוזיקה, היא שם כי התפקיד מחייב והיא מבינה דבר או שניים בחזירים וגרמנים. אבל למעשה התיעוד הראשון על משפטה הנחרץ של הקיסרית מקורו רק בשנת 1871, שמונים שנים לאחר ערב הבכורה, והיסטוריונים מסוימים מטעם שרידי מעמד המלוכה באירופה הטילו ספק בציטוט וטענו שהקיסרית היתה צ'מבליסטית חובבת בעלת אוזן מוזיקלית במיוחד. על כל פנים, מכתב שהתגלה לפני עשרים שנה מהקיסרית לכלתה, מריה תרזה, מבהיר שהיא אכן לא רוותה נחת באותו ערב. בצרפתית עילגת של מעמד המלוכה, כותבת מריה לואיזה:

"אתמול בערב, בתיאטרון, הגראנד אופרה לא הייתה גראנדית כל כך. המוזיקה הייתה כה גרועה וכולנו נרדמנו די מהר, חוץ מליאופולד הדוחה שהזיל ריר על הסופרנו המגעילה מריה פנטוצי. אישה כעורה עם קול של צפרדע. אני מאחלת לליאו שיקבל ממנה כיני ערווה, כלמידה ועגבת. בכל אופן, ההכתרה הייתה יוצאת מן הכלל. יודעים לארגן חגיגות, הבוהמים המסריחים. אני מחרבנת והולכת לישון. לילה טוב יקירתי."

מודעות פרסומת

Read Full Post »