עוד תרגום מהיר מתוך ספר השעות (Das Stunden-Buch) של רילקה. גם לשיר הזה יש כמה תרגומים בעברית, אבל הם טיפה מגונדרים מדי. שורה כמו und geht hinaus und geht und geht und geht, למשל, מתורגמת ככה: "ועוזב את ביתו והולך בלי עֲצֹר ובלא חֲנִיָּה" (דב סמט) או ככה: "יוצא מהבית ומתחיל ללכת" (איתן מילר, עם רפרנס לעמיר גלבע). מוזר בעיני, כי אין שום בעיה להיצמד כאן למקור. ולא שהיצמדות למקור זה איזשהו ערך מי יודע כמה: בלי לחשוב יותר מדי גיירתי את השיר (וסיבכתי אותו עוד יותר) – הילדים אומרים קדיש לאב שהלך והלך והלך לכנסייה.
לִפְעָמִים בְּאֶמְצַע הָאֹכֶל קָם אִישׁ
וְיוֹצֵא הַחוּצָה וְהוֹלֵךְ וְהוֹלֵךְ וְהוֹלֵךְ
בִּגְלַל כְּנֵסִיָּה הַשּׁוֹכֶנֶת אֵי שָׁם בַּמִּזְרָח.
וִילָדָיו, כְּאִלּוּ מֵת, אוֹמְרִים עָלָיו קַדִּישׁ.
וְעוֹד אֶחָד שֶׁדַּוְקָא בְּבֵיתוֹ נֵרוֹ דָּעַךְ
נוֹתַר בִּפְנִים, לְיַד הַכּוֹס וְהַשֻּׁלְחָן
כְּדֵי שֶׁהַיְּלָדִים יֵצְאוּ הַחוּצָה לָעוֹלָם
לְבַקֵּר בַּכְּנֵסִיָּה שֶׁכְּבָר שָׁכַח.

אדם דה קוסטר, ילדים אומרים קדיש
התמונה הזאת…
כשלימדתי בחזותי הייתי מביאה לפעמים את אוסף גלויות האמנות שלי ונותנת תרגיל, להוסיף טקסט שישנה את התמונה.
במקור זו תמונה של שלושה זמרים. תמונה מוזרה לכל הדעות, יש לך כשרון לאתר אותן. אבל הכותרת מתגברת את הספקות והאיום הרפאי, שלא לדבר על המסך שהוא (?) מסיט מאחורי גבם.
רציתי לכתוב עוד על הדבר החמקמק שקורה פה אבל המילים עבות מדי.
תודה מרית, זה באמת ציור נהדר, יש בו, כמו בהרבה ציורים שמתארים עשיית מוזיקה, מן מנגנון פיצוי לאלם שנכפה על התמונה, הרבה פעמים זה מגולם בריקוד אצבעות מסתורי, כמו זרת יד ימין הנהדרת של הבחור משמאל, או יד ימין של הבחור מאחור, פתוחה ומתוחה, באחת מאותן ג'סטות נסתרות שלכאורה אין להן שום השפעה על הפקת הקול, אבל בעצם הן חיוניות לה כל כך. היד הפתוחה הזאת מנוגדת ליד ימין הסוגרת בכוח על השָל של העלמה, ביטוי של לחץ שדווקא משפיע לרעה על הקול, ואולי הוא תוצאה של קרבה לא נעימה לאחד משני הבחורים, או לשניהם. ומה עם עוד שתי ידיים שחסרות בציור ומסתתרות באופן לא הגון כמעט מאחורי העלמה? הרבה דברים לחשוב עליהם…
[אה, גם אני רוצה אוסף גלויות אמנות]
באשר להערה האחרונה – האינטרנט הוא אוסף הגלויות הגדול, סוג של רשת חינמית שמכחידה את החנויות העצמאיות.
לפני שנים רציתי לעשות קליפ דומם לשיר של זך "תיאור מדויק של המוסיקה ששמע שאול בתנ"ך". רציתי שהמלחין יכתוב יצירה נפלאה ומישהו ינגן אותה אבל שום צליל לא יישמע, יצטרכו להסיק אותה לפי מה שנשאר, המראה. המלחין לא הסכים.
אני חושבת שזו פעם ראשונה שאני קוראת שירה מתורגמת מבלי לחטוף חררה.
תודה מלו. מזדהה עם התחושה.