הלכתי לנוח בשבע בערב והתעוררתי לקראת עשר בתחושה קשה, בקושי גיששתי את דרכי למטבח, להכין קפה. בחלום אני בביתי שלי, בית זר שאיני מכיר,בית מתפורר, בנוי טלאים טלאים, אולי בירושלים. יש אצלי אורחים רבים. י.ק. מתעלם ממני בהפגנתיות ולבסוף ניגש אלי ומתלונן על ביקורת שכתבתי. מישהו אחר, אולי א., מטיח סקייטבורד בקיר. אני עולה למטבח.
המטבח עולה על גדותיו, המים גולשים מהכיור ומציפים את הרצפה, אני מחפש את פתח הביוב, מוצא אותו ומסיר אותו כדי למנוע הצפה. המטבח אפוף אדים. אישה מבוגרת באה, היא מבחינה שהתנור דולק והכיריים בוערות ומיד מכבה אותם. אני זועק " עשו לי סבוטאז', סבוטאז'!"
שנינו מבחינים בגיחוך שבעניין. אני נכלם, היא מחייכת.